>> לסקירה מדעית על פרי האסאי מאת פרופ' קרסו – היועץ המדעי של חברת The123 – לחץ כאן <<

האסאי – פרי קטן, סופר כוחות

האסאי הוא סוג של עץ דקל הגדל באזור האמזונס שבדרום אמריקה, שם הוא מצוי בתפוצה רחבה מאוד. פירותיו הקטנים והסגלגלים של הפרי הזה פופולאריים מאוד לקטיפה ולמאכל במדינות כמו ברזיל, קולומביה וונצואלה, אך כיום גם בשאר העולם, בעיקר מכיוון שהמחקר והמדע מצא כי האסאי גדוש בשפע אדיר של נוגדי חמצון [1]. על פי מדד ORAC (המקובל בעולם המדעי כמדד לתכולת נוגדי חמצון ברכיבים ביולוגיים) תכולת נוגדי החמצון בקליפת האסאי עומדת על 102,700 [1] – גבוהה פי כמה וכמה ממרבית פירות היער האחרים. על פי המחקר [2] צריכת מיצו של הפרי אף מסייעת להעלאת רמות נוגדי החמצון בגוף. נמצא כי לנוגדי החמצון שבאסאי ישנה היכולת לחדור אל תאי הגוף בצורתם המתפקדת המלאה [3], שם הם מסייעים במניעת התחמצנות התא והריסתו.

מלבד זאת, הוכח כי לצריכת תמצית האסאי מספר תועלות בריאותיות, וביכולתה לסייע בשורת מקרים:

הורדת מינוני הכולסטרול הרע (LDL) בדם ולהעלאת רמת הכולסטרול הטוב (HDL) [4].

טיפול במחלות לב שונות כדוגמת היפרטופיה לבבית, לייפת (פיברוזיס) ואי ספיקת לב [5] – זאת, בין השאר, מכיוון שהוכחה יכולתו בהרחבת כלי הדם בגוף [6].

הגנה מנזקים מוחיים שמקורם בהזדקנות [7], מניעת תהליכים דלקתיים ותהליכי התחמצנות בתאי המוח [8] ושיפור יכולות הזיכרון [9].

סיוע בדיאטה, מאחר ונמצא כי האסאי הוא מקור נהדר לסיבים תזונתיים דיאטטיים [10].

טיפול באסתמה ומחלות זיהומיות [11].

יתרונותיו של צמח הבבונג

לעומת האסאי, צמח הבבונג – הידוע יותר כקמומיל – מוכר באזורינו כבר זמן רב, מאחר והוא גדל כצמח בר כאן בישראל, ונחשב לתוספת מקובלת ונפוצה לתה. הבבונג גם ידוע כצמח בעל סגולות שהוכחו מדעית, כדוגמת השפעות אנטי אסטרוגניות המונעות דלדול עצם [12], יכולת לסייע בהורדות רמת הכולסטרול הרע, הטריגליצרידים והסוכר בדם [13], מניעת היווצרות אולקוס בקיבה [14], הגנה מפני קלקולי קיבה [15] ועוד.

שימו לב גם לעלי הזית 

את הזית וודאי אין מה להציג לכם – הוא מוכר כאחד הסמלים של ישראל. יחד עם זאת, כדאי שתדעו כי צריכת עליו של העץ ותמציתם הוכחה ככזו היכולה לתרום לצמצום רמות הכולסטרול בגוף [16] , להורדת לחץ הדם [17], לשיפור הפרשת האינסולין בתאי הגוף במקרה של סוכרת סוג 2 [18] ובהעלאת מינוני נוגדי החמצון בגוף בעלי התכונות נוגדות הדלקות והסרטן [19].

וויטמין D ותפקיד המפתח שהוא משחק בגוף

וויטמין D הוא רכיב חיוני לגוף, שנמצא כשמשחק תפקיד בהורדת הסיכון ללקות בטרשת נפוצה [20] ובמחלות לב שונות [21], בטיפול ביתר לחץ דם [22] ובזיהומים חמורים בדרכי הנשימה [23], בבלימת מחלות נגיפיות [24], ובטיפול בתסמיני דיכאון [25]. כמו כן נמצא במחקר כי אנשים שבדמם רמה נמוכה של ויטמין זה מצויים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות לב או מחלות כלי דם כאלו ואחרות [26], במיוחד כשישנן מחלות רקע כדוגמת סוכרת ויתר לחץ דם [27].

מקורות:

[1] http://www.orac-info-portal.de/download/ORAC_R2.pdf

[2] https://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/jf8016157

[3]https://www.researchgate.net/publication/6733923_Antioxidant_Capacity_and_Other_Bioactivities_of_the_Freeze-Dried_Amazonian_Palm_Berry_Euterpe_oleraceae_Mart_Acai

[4] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21569436/

[5] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25000822/

[6] https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1537189106005751

[7] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24985004/

[8] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22224493/

[9] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26618555/

[10] https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0963996910003194

[11] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3046208/

[12] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15537303/

[13] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25194428/

[14] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4177631/

[15] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24463157/

[16] https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/ptr.5445

[17] https://link.springer.com/article/10.1007/s00394-016-1188-y

[18] https://www.ffhdj.com/index.php/ffhd/article/view/114/237

[19] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4227229/

[20] https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/204651

[21] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2726624/

[22] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31389312/

[23] https://www.bmj.com/content/356/bmj.i6583?ijkey=6723348431cc5e0729c739a9454ef98f47c2a90e&keytype2=tf_ipsecsha

[24] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3308600/

[25] https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/j.1365-2796.2008.02008.x

[26] https://www.researchgate.net/publication/6204867_Vitamin_D_Deficiency

[27] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18090651/

ארבעת המינים

ארץ ישראל שלנו התברכה במינים רבים של צמחים, עצים, פירות וירקות הייחודים לה ומזוהים איתה עוד מימי אבות אבותינו, כשכבר בספרי המקרא והתנ"ך מוזכרים מיניה הייחודים והמובחרים של הארץ. מתוך אותם מינים שאופייניים לאזור שלנו, שווה לציין 4 עיקריים: רימונים, ענבים (גפן), זיתים ותמרים. ולמה דווקא את 4 אלה אנחנו מזכירים כאן, אתם שואלים? כי לא רק שהתברכנו שצמחיהם של המינים המשובחים האלו יגדלו פה בארץ שלנו, ולא רק שאנחנו נהנים באופן יומיומי מטעם פירותיהם, אלא גם שמחקרים הוכיחו כי למינים האלו יש כמה וכמה יתרונות מעניינים.

 רימון

בארוחת ראש השנה כולנו יודעים שעל הרימון מברכים "שירבו זכויותנו כרימון" – ואכן מתברר שלפרי מרובה הגרגרים יש זכויות רבות גם עבור הגוף שלנו. תוצאות מחקרים הראו כי לצריכת תמצית רימון ישנה יכולת לסייע בשיפור מצבם של הלוקים בתסמונת המטבולית [1], בעיקר מאחר ונמצא כי היא מסייעת להורדת רמת הכולסטרול הכללית בגוף, לשיפור פרופיל השומנים בדם ולהעלאת הרגישות לאינסולין בגוף. הרימון כולל רכיבים נוגדי דלקות ופוליפנולים נוגדי חמצון כגון חומצה אלאגית ואנתוצאינין, יחד עם חומצות שומן חיוניות [1] ועוד שלל רכיבים שהוכחו כפעילים ביולוגית ובעלי השפעה מיטיבה על הגוף [2]. בנוסף במחקרים פרה קליניים שנעשו על חיות נמצא כי צריכת תמצית רימון בולמת את התפתחותם של גידולים סרטניים בריאות, בעור, במעי הגס ובבלוטת הערמונית [3]. 

זית

הזית הוא אחד מהגידולים החקלאיים הרווחים ביותר באזור המזרח התיכון, ובמיוחד כאן אצלנו בארץ ישראל, עוד מימי התנ"ך ועד ימינו. אחד מחלקי העץ הזה שהתברר שיש לו תועלת משמעותית לגופנו הוא עלי העץ. במחקר שנעשה לגבי עלי הזית, נמצא כי הם מכילה רכיבים פעילים ביולוגית רבים, בעלי יכולות נוגדות חמצון, נוגדי דלקות, נוגדי לחץ דם והיפוגלקימיה ועוד [4]. במחקר שנערך על חולדות נמצא כי צריכת תמצית מעלי העץ מצמצת את הלחץ החמצוני ברקמות הגוף, כשהתמצית משמשת כנוגד חמצון בעצמה, מבלי להשפיע על המערכת נוגדי החמצון הכללית של הגוף [5].  במחקר מבוקר שנערך על בני אדם בניו זילנד במשך 12 שבועות, נמצא כי צריכת תוספי תזונה הכוללים פוליפנולים מעלי עץ זית, שיפרה משמעותית את הרגישות לאינסולין אצל גברים בגיל העמידה הסובלים מעודף משקל ומצויים בסיכון לפיתו התסמונת המטאבולית [6]. 

ענבים

"ברוך בורא פרי הגפן" מברכים בשבתות ובחגים טרם שתיית היין, ואכן לענבים – פרי הגפן שממנו מפיקים את היין האדום – יש סגולות מבורכות שהוכחו במחקרים. מקורם של יתרונות אלו הם למעשה ברסברטרול, נוגד חמצון המצוי בתכולה כזו אחרת [7] בקליפתם של ענבים ואף ביינות המופקים מהם. אחד הממצאים המעניינים בהקשר זה הוא שלרסברטרול יש תכונות המשפיעות על התפתחות מחלת האלצהיימר, והוא עשוי לסייע בעיכובה ואף בבלימתה ומניעתה [8]. כמו כן נמצא כי נוגד החמצון הזה מסייע גם במניעה ראשית ומשנית של מחלות לב למיניהן, כולל הורדת הסיכון להתקפי לב [9]. עוד נמצא כי צריכת רסברטרול יכולה להיטיב את מצבם של חולים במחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול, והיא משפרת את מדדי חילוף החומרים בשומני הדם והסוכר שלהם [10].

תמרים

עצי הדקל מעטרים את הנוף הארצישראלי כבר שנים רבות, והתמרים שצומחים מהם נחשבים ל"ממתקים" נהדרים. אך מלבד טעמם הנפלא, המדע גילה כי אפילו לגרעינים שלהם – אלו שרובנו ממהרים לזרוק – יש יתרונות בריאותיים, מאחר והם מכילים רכיבים בעלי ערך תזונתי גבוה, כחומצה אולאית, סיבים תזונתיים ופוליפנולים [11]. כל אלו מעניקים לגרעיני התמר תכונות נוגדות חמצון, שמקשרות אותם ליכולת להוריד את הסיכון למחלות לב ולשפר את הבריאות הכללית של האדם [11]. במחקר שהתפרסם בשנת 2014 ונעשה על חולדות נמצא כי צריכה יומית של תמצית המבוססת על גרעיני תמרים מובילה לעלייה ניכרת בכמויות ובריכוזי ההמוגלובין בדם וכן לעלייה במינוני החלבון, הטסטוסטרון ונוגדי החמצון בגוף [12].  

מקורות:

[1] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23060097/
[2] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24818149/
[3] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20155621/
[4] https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1753-4887.2009.00248.x
[5] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24854676/
[6] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23516412/
[7] https://www.researchgate.net/publication/319489770
[8] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25309423/
[9] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23855464/
[10] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25577300/
[11] https://www.researchgate.net/publication/301353790
[12] https://core.ac.uk/download/pdf/249334011.pdf