עור הפנים שלנו הוא אולי אחד מן החלקים הרגישים ביותר אצלנו. מכיוון שהפנים הן "חלון הראווה" שלנו לעולם – אנחנו תמיד נהיה מעוניינות להבטיח שהן יישארו בעלות מראה צעיר, חלק, רענן ומלא חיים – אבל גם ברור לכולן שזה לא עניין פשוט בכלל. השנים והזמן החולף נותנים בעור הרגיש שלנו את אותותיהם, הקמטים מתחילים להופיע, ובמוקדם או במאוחר סימני הגיל שצצים בעור הופכים כמעט בלתי נמנעים לעצירה ללא טיפולים קוסמטיים כאלו ואחרים ומריחת תכשירים שונים לאורך היום. האמנם זה רק כך? ממש לא בטוח, קודם כל מכיוון שמתברר שגם במהלך הלילה ניתן לטפח את עור הפנים שלנו ולשמור עליו, וגם כי יש אפשרות לעשות זאת בעזרת שורה של רכיבים טבעיים שונים שהוכח מחקרית כי יש להם תכונות המסוגלות לסייע לנו בכך. נציג בפניכן כעת כמה מן המרכזיים שברכיבים האלו, חלקם אף ייחודיים ומוגנים בפטנט: 

GP4G

את הרכיב הפטנטי הזה מפיקים מנוקלאוטידים – קבוצת תרכובות הנלקחת ישירות מציסטות של פלנקטון הארמיה. מה זה בדיוק, אתן שואלות? נספר לכן שמדובר בזן מיוחד של יצורי ים זעירים החיים במעמקי קרקעיתם של ימות מלח ברחבי העולם – ומשגשגים שם על אף תנאי הסביבה הקיצוניים במיוחד שכוללים שינויי טמפרטורות, קרינה מרובה לחץ אוסמוטי ועוד. החוקרים מצאו כי הנוקלאוטידים שבגוף הפלנקטון ארמיה הם המאפשרים את שרידותו מול תנאי הקיום הקשוחים הללו – ומכאן הסיקו כי יכולות להיות לקבוצת תרכובת זאת השפעות שעשויות לסייע גם לעורנו, ולכן ביססו עליה את הרכיב הפטנטי GP4G.

כדי לבדוק אם האמנם כך והאם לחומר אכן יעיל עבור העור, התקיים בשנגחאי בסין מחקר בו השתתפו כמה עשרות נשים וערך 8 שבועות. במהלכו מרחו המשתתפות על פניהן קרם שהכיל 2% מן החומר GP4G בתדירות של פעמיים ביום, וההשפעות שלו הושוו אל מול קבוצת ביקורת שבה המשתתפות מרחו על פניהן קרם שהכיל תרופת דמה. 

בתום 28 ימי מחקר, התוצאות שמצאו החוקרים הראו כי לעומת השימוש בקרם שהכיל תרופת דמה, השימוש בקרם שהכיל את החומר הפטנטי הפעיל GP4G הוביל ל:

• פיחות של 146% במינון הקמטים שנראו בעור
• ירידה של 155% בשטחם הכללי של הקמטים על פני העור
• צניחה של 333% בעומק קמטי הפנים 

Lift Oleoactife

זהו רכיב פטנטי ייחודי במינו, המבוסס על מיצוי שמנים, ומורכב משילוב של שורת תרכובות טבעיות שונות התורמות כל אחת להפקתו:

• ספילנטול – מקורה של תרכובת זאת מפרחיו של הצמח הטרופי אקמלה אולרסאה ונמצא כבעל פעילות מרגיעת שרירים הבולמת את התכווצות שרירי הפנים [1]
• סאפונין – מקורה של תרכובת זאת מצמח האסטרגלוס, המגיע אלינו מסין ומוכר  מהרפואה הסינית המסורתית. הפלבונואידים המצויים בשורשיו של צמח זה, מהם מופק הסאפונין, נמצאו כמחזקים את תהליך הסינתזה של החומצה ההיאלורונית בגוף – דבר שמסייע לעור לחדש את גמישותו. [2]   
• אומגה 6 לינולאית – מקורה של תרכובת זאת ממיצוי שני חומרים: האחד הוא שמנו של צמח החריע – המגיע אלינו מהודו ונמצא כמחזק את תפקוד מנגנוני ההגנה של העור [3];  והשני הוא החומר קו-אנזים Q10, הידוע גם כוויטמין Q ונמצא כבעל יכולת להילחם בסימני הגיל ברמה התאית [4].

על מנת לבחון את יעילות השימוש Lift Oleoactife נערך מחקר ובו השתתפו 10 נשים בגילאי 61-65 שעורן הוגדר כבעל מראה בוגר. במהלך 28 ימי המחקר, מרחו בכל יום המשתתפות קרם בעל תכולת 1% Lift Oleoactife על חצי אחד מפניהן ועל החצי השני מרחו קרם שהכיל תרופת דמה – זאת הן עשו פעמיים ביום.

מן הבדיקות שנערכו במהלך המחקר עצמו ובתומו על הנחקרות, עלו תוצאות שהראו כי:

• בחצי הפנים של המשתתפות שנמרח בקרם שהכיל חומר פעיל, נרשמה תוך 5 דקות מהשימוש הראשוני הצטמצמות של 25.6% בהופעתם של קמטים לעומת חצי הפנים שנמרח בקרם שהכיל תרופת דמה. 
• בחצי הפנים שנמרח בקרם שהכיל חומר פעיל, נרשמה לאחר 28 ימי שימוש צניחה של 200% יותר בהופעת הקמטים לעומת חצי הפנים שנמרח בקרם שהכיל תרופת דמה. 

ממחקר נוסף, בן 56 ימים, שהתקיים בשיטה דומה בקרב נשים 12 נשים בגילאי 49-60 עלו תוצאות שהראו גם הן כי כבר לאחר 28 ימים מוביל השימוש בקרם ובו תכולת החומר הפטנטי Lift Oleoactife להידוק ומיצוק העור – זאת יחד עם הצטמצמות של 38.3% בשיעור הקמטים וסימני הגיל המופיעים בעור, לעומת שימוש בקרם המכיל תרופת דמה.

Blue Oleactif

ייעודו המוצהר של הרכיב הפטנטי הזה הוא לספק הגנה לעורנו מפני ההשפעות המזיקות שיש לזיהום האוויר הקיים בסביבנתו ולאור הכחול הנפלט מהמסכים השונים שבהם אנו משתמשים. לשם כך מתבסס Blue Oleactif על מיצוי של פיטומולקולות מ-3 סוגי אורז המגיעים אלינו מחבל קאמארג שבדרום צרפת והוכחו מחקרית [5] [6] ככאלו המכילים בתוכם תרכובת נוגדת חמצון: 

• אורז חום – מכיל את נוגד החמצון ɣ-oryzanol שמגיע מנבט האורז
• אורז שחור – מכיל את נוגד החמצון אנתוציאנין 
• אורז – מכיל את נוגד החמצון Proanthocyanidin

בנוסף מורכב החומר הזה גם משמן סויה המכיל טוקופרול (ויטמין E) וקרוטונואידים, כמו גם שילוב מאוזן של חומצות שומן אומגה 3, אומגה 6 ואומגה 9. 

על מנת לבדוק את יכולותיו של החומר, נערך מחקר ובמסגרתו נטלו החוקרים דגימות עור מנשים בגילאי 55-57 ומרחו עליהן במשך 6 ימים קרם שהכיל מן החומר Blue Oleactif בתכולה של 1%. בהשוואה לשימוש בקרם אחר שהכיל תרופת דמה, נמצא כי השימוש בתכשיר שהכיל את החומר הפטנטי:

• הוריד את השפעתו לרעה של זיהום האוויר אליו נחשף העור ב-198% יותר. 
• תורם לחיזוק מנגנון סילוק הרעלים מהעור ב-126% יותר.
• מחזק את מערכת השיקום של תאי העור ומספק הגנה ל- DNA [7] ולרכיבים תאיים אחרים כנגד הנזקים הנגרמים להם כתוצאה מחשיפה לזיהום עירוני ואור כחול. 

שמן זרעי חוחובה

בשנים האחרונות שיח החוחובה, שגדל במדבריות של דרום ארה"ב ומקסיקו, הפך להיות שם מוכר למדי. זאת בעיקר בזכות הזרעים שלו שמהם מכינים שמן בעל תכונות מעניינות שהוכחו מבחינה מדעית וכדאי לכן להכיר:

• עשוי לתרום לריפוי מהיר יותר של פצעים בעור [8]
• עוזר בריפוי והעלמה של פצעונים אקנה [9] 
• מכיל רכיבים אנטי בקטריאליים שמסייעים בבלימת הופעתם של סימני הגיל [10]

שמן זית

שמן הזית הוא אחד הרכיבים הכי ישראליים שיש ברשימה הזו – הרי אפשר למצוא אותו כמעט בכל בית ובכל מטבח בארץ. אבל מה הקשר בינו לבין העור בכלל אתן שואלות? אז דעו שממחקרים שונים שנערכו עליו נמצא כי יש לו מספר תכונות מעניינות בהקשר הזה:

• מעלה את רמות ייצור חלבון הקולגן בגוף ומסייע בבלימת הופעתם של סימני הגיל השונים הנגרמים מלחץ כרוני [11].  

• נמצא כבעל תכולה גבוהה של רכיבים אנטי בקטריאליים [12] ונוגדי חמצון [13], שנמצאו כבעלי יכולת לעצור את פעילותם של חלבונים וגנים הגורמים לדלקות בעור [14]. 

תמצית תה ירוק 

את התה הירוק הרבה מכירים כמשקה מרענן המגיע אלינו ממזרח אסיה בעיקר, וככזה שהוא בעל תכונות המקושרות לירידה במשקל ועידוד תהליך חילוף חומרים [15]. אך אולי תופתעו לשמוע כי לתמציתו של המשקה הזה – שמופק מעלי תה שעברו תהליך חמצון מינימלי – יש גם כמה תכונות מוכחות מחקרית הקשורות גם למראה העור שלנו ובריאותו:

• בעלת יכולת לשפר את גמישות העור [16]
• מונעת היווצרותה של אקנה [17] באמצעות צמצום הפרשות סבום מבלוטות החלב שבפנים [18]
• תורמת להגנה על העור מפני השמש ומצמצמת את נזקי החשיפה לקרניה [19]

תמצית אלוורה

בתחום הבריאות הטבעית והרפואה העממית צמח האלוורה ידוע כבר שנים ארוכות, ויכול בהחלט להיות שגם אתן כבר שמעתן את שמו בזכות הג'ל שמפיקים ממנו או התכשירים והמשקאות השונים שכוללים אותו. אז כעת נרצה לספר לכן שלתמצית האלוורה ישנה גם שורה מכובדת של תכונות מוכחות מדעית המתקשרות לטיפוח העור שלנו:

• מגבירה את רמות תכולות המים והלחות הקיימות בשכבות החיצוניות של העור [20]

• מצמצמת הופעת קמטים, סימני גיל [21] וסימני מתיחה [22]
• תורמת לשיפור גמישותו של העור [23]
• כוללת תרכובות חיוניות כגון אלוין – בעלת תכונות נוגדות דלקות שתורמות לזירוז תהליכי החלמה בעור [24], ואלוסין – התורמת למניעת היפר פיגמנטציה והתכהות העור [25] 
• יכולה לעזור לשיקום העור מנזקי כוויות חמורות מדרגה ראשונה ושנייה [26]

שמן נר הלילה 

גם השמן הזה – המופק מצמח נר הלילה שמקורו בצפון אמריקה – הוא מן הרכיבים ששמם נודע מאוד לאחרונה בקרב חובבי הבריאות הטבעית, משלל סיבות הקשורות לתכונותיו השונות. חלק מאותם סגולות שבשמם הוא התפרסם אף קשורות לעורנו, מאחר והוכח מחקרית כי השמן הזה מסייע בהחלקת העור, בשיפור גמישותו, בהעלאת רמות הלחות בו, בחיזוק יציבותו ובהגברת והעמידות שלו בפני תשישות [27]. 

מקורות:

[1] Veda Prachayasittikul and al., High therapeutic potential of Spilanthes Acmella: a review. EXCLI Journal. 12:291-312 (2013)

[2] P.-J. Lee et al., The effect of Astragalus membranaceus methanol extract on hyaluronic acid production in HaCaT cells, The Journal of Korean Medical Ophthalmology & Otolaryngology & Dermatology 2013; 26 (1) :75-81

[3] K. R. Feingold, The role of epidermal lipids in cutaneous permeability barrier homeostasis, Journal of Lipid Research, 2007; Volume 48

[4] S. Prahl and al., Aging skin is functionally anaerobic: Importance of coenzyme Q10 for anti aging skin care, BioFactors 32 245–255 (2008)

[5] Gema Pereira-Caro and Al., Phytochemical Profiles of Black, Red, Brown, and White Rice from the Camargue Region of France. Agric. Food Chem. 61, 7976−7986 (2013)

[6] Piebiep Goufo and Al., Rice antioxidants: phenolic acids, flavonoids, anthocyanins, proanthocyanidins, tocopherols, tocotrienols, ɣ-oryzanol, and phytic acid, Food Science & Nutrition; 2(2): 75–104 (2014)

[7] ] M. Habdous and Al., Polymorphismes des glutathion S-transférases et pathologies humaines : bilan des études épidémiologiques. Ann Biol Clin, 62 : 15-24 (2004)ס

[8] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21211559/

 [9] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22585103/

[10] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24442052/

[11] https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/ics.12520

[12] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17263460/

[13] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19079898/

[14] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20179144/ 

[15] https://journals.physiology.org/doi/full/10.1152/ajpregu.00832.2005?url_ver=Z39.88-2003&rfr_id=ori%3Arid%3Acrossref.org&rfr_dat=cr_pub%3Dpubmed&

[16] tps://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16029678/

[17] tps://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16029678/

[18] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5504505/

[19] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23742288/

[20] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17026654/

[21] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12548256/

[22] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28521546/

[23] https://www.karger.com/Article/Fulltext/454718

[24] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6017010/

[25] https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1468-2494.2008.00432.x

[26] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK74820/

[27] https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1467-2494.2005.00274.x