>> לסקירה מדעית על פרי האסאי מאת פרופ' קרסו – היועץ המדעי של חברת The123 – לחץ כאן <<

מי אתה פרי האסאי ?

האסאי הוא סוג של עץ דקל הגדל באזור האמזונס שבדרום אמריקה, שם הוא מצוי בתפוצה רחבה מאוד. פירותיו הקטנים והסגלגלים של הפרי הזה פופולאריים מאוד לקטיפה ולמאכל במדינות כמו ברזיל, קולומביה וונצואלה, אך כיום גם בשאר העולם, בעיקר מכיוון שהמחקר והמדע מצא כי האסאי גדוש בשפע אדיר של נוגדי חמצון [1]. על פי מדד ORAC (המקובל בעולם המדעי כמדד לתכולת נוגדי חמצון ברכיבים ביולוגיים) תכולת נוגדי החמצון בקליפת האסאי עומדת על 102,700 [1] – גבוהה פי כמה וכמה ממרבית פירות היער האחרים. על פי המחקר [2] צריכת מיצו של הפרי אף מסייעת להעלאת רמות נוגדי החמצון בגוף. נמצא כי לנוגדי החמצון שבאסאי ישנה היכולת לחדור אל תאי הגוף בצורתם המתפקדת המלאה [3], שם הם מסייעים במניעת התחמצנות התא והריסתו. 

מלבד זאת, הוכח כי לצריכת תמצית האסאי מספר תועלות בריאותיות, וביכולתה לסייע בשורת מקרים:

• הורדת מינוני הכולסטרול הרע (LDL) בדם ולהעלאת רמת הכולסטרול הטוב (HDL) [4]. 
• טיפול במחלות לב שונות כדוגמת היפרטופיה לבבית, לייפת (פיברוזיס) ואי ספיקת לב [5] – זאת, בין השאר, מכיוון שהוכחה יכולתו בהרחבת כלי הדם בגוף [6].
• הגנה מנזקים מוחיים שמקורם בהזדקנות [7], מניעת תהליכים דלקתיים ותהליכי התחמצנות בתאי המוח [8] ושיפור יכולות הזיכרון [9]. 
• סיוע בדיאטה, מאחר ונמצא כי האסאי הוא מקור נהדר לסיבים תזונתיים דיאטטיים [10].
• טיפול באסתמה ומחלות זיהומיות [11].

יתרונותיו של צמח הבבונג

לעומת האסאי, צמח הבבונג – הידוע יותר כקמומיל – מוכר באזורינו כבר זמן רב, מאחר והוא גדל כצמח בר כאן בישראל, ונחשב לתוספת מקובלת ונפוצה לתה. הבבונג גם ידוע כצמח בעל סגולות שהוכחו מדעית, כדוגמת השפעות אנטי אסטרוגניות המונעות דלדול עצם [12], יכולת לסייע בהורדות רמת הכולסטרול הרע, הטריגליצרידים והסוכר בדם [13], מניעת היווצרות אולקוס בקיבה [14], הגנה מפני קלקולי קיבה [15] ועוד.  

שימו לב גם לעלי הזית 

את הזית וודאי אין מה להציג לכם – הוא מוכר כאחד הסמלים של ישראל. יחד עם זאת, כדאי שתדעו כי צריכת עליו של העץ ותמציתם הוכחה ככזו היכולה לתרום לצמצום רמות הכולסטרול בגוף [16] , להורדת לחץ הדם [17], לשיפור הפרשת האינסולין בתאי הגוף במקרה של סוכרת סוג 2 [18] ובהעלאת מינוני נוגדי החמצון בגוף בעלי התכונות נוגדות הדלקות והסרטן [19]. 

וויטמין D ותפקיד המפתח שהוא משחק בגוף

וויטמין D הוא רכיב חיוני לגוף, שנמצא כשמשחק תפקיד בהורדת הסיכון ללקות בטרשת נפוצה [20] ובמחלות לב שונות [21], בטיפול ביתר לחץ דם [22] ובזיהומים חמורים בדרכי הנשימה [23], בבלימת מחלות נגיפיות [24], ובטיפול בתסמיני דיכאון [25]. כמו כן נמצא במחקר כי אנשים שבדמם רמה נמוכה של ויטמין זה מצויים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות לב או מחלות כלי דם כאלו ואחרות [26], במיוחד כשישנן מחלות רקע כדוגמת סוכרת ויתר לחץ דם [27].

מקורות:

[1] http://www.orac-info-portal.de/download/ORAC_R2.pdf

[2] https://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/jf8016157

[3] https://www.researchgate.net/publication/6733923_Antioxidant_Capacity_and_Other_Bioactivities_of_the_Freeze-Dried_Amazonian_Palm_Berry_Euterpe_oleraceae_Mart_Acai

[4] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21569436/

[5] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25000822/

[6] https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1537189106005751

[7] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24985004/

[8] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22224493/

[9] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26618555/

[10] https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0963996910003194

[11] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3046208/

[12] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15537303/

[13] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25194428/

[14] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4177631/

[15] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24463157/

[16] https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/ptr.5445

[17] https://link.springer.com/article/10.1007/s00394-016-1188-y

[18] https://www.ffhdj.com/index.php/ffhd/article/view/114/237

[19] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4227229/

[20] https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/204651

[21] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2726624/

[22] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31389312/

[23] https://www.bmj.com/content/356/bmj.i6583?ijkey=6723348431cc5e0729c739a9454ef98f47c2a90e&keytype2=tf_ipsecsha

[24] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3308600/

[25] https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/j.1365-2796.2008.02008.x

[26] https://www.researchgate.net/publication/6204867_Vitamin_D_Deficiency

[27] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18090651/