>> לסקירה מדעית על צמח הליקוריץ מאת פרופ' קרסו – היועץ המדעי של חברת The123 – לחץ כאן <<

הכירו את צמח הליקוריץ ויתרונותיו 

שורש הליקוריץ, הידוע בעברית גם בשם "שוש קירח", מוכר בכל העולם זה אלפי שנים. מלבד הסוכריות ושאר דברי המתיקה שנוהגים להכין ממנו, הוא גם נודע בזכות סגולותיו הבריאותיות הרבות, שנובעות מן החומר הפעיל העיקרי בו – גלברידין, נוגד חמצון פלבונאידי בעל תכונות נוגדות דלקות שונות [1]. 

לצריכת תמצית ליקוריץ המכילה מינון משמעותי של גלברדין יש מספר סגולות מוכחות,  כשהעיקריות שבהן טמונות ביכולתה המוכחת לצמצם את רמת החמצון של הכולסטרול הרע (LDL) בדם בלא פחות מ-55%, כמו גם להוריד את מינוניו הכללים של ה-LDL בגוף ב-9% [2]; בנוסף, נמצא במחקר זה כי צריכת התמצית מסייעת בהפחתת לחץ הדם ב-10% ובהעלאת התנגדות הדם לחמצון ב-19%.

מסקנות המחקרים מצביעות כי צריכת תמצית ליקוריץ עשירה בגלברדין עשויה להוריד באופן משמעותי את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם שונות, סוכרת וטרשת עורקים [3]. 

יתרונות הג'ינג'ר

לשורש הג'ינגר – המוכר לטובה כצמח תבלין בעל שימושים רבים – ולתמצית שניתן להפיק ממנו,  ישנה שורה ארוכה של יתרונות בריאותיים מוכחים. בין היתר הוא נמצא כמגן מפני שלל זיהומים ובקטריות [4], משפר ומזרז תהליכי עיכול [5], מפחית את רמות הכולסטרול הרע (LDL) והטריגליצרידים בדם [6], תורם לחיזוק הזיכרון ועידוד הפעילות המוחית [7], מצמצם את רמת הדלקתיות בקרב חולי דלקת מפרקים ניוונית [8], וכן גם כמשכך ומונע מספר סיבוכים כרוניים של מחלת הסוכרת סוג 2 [9].

יתרונות ציפורני החתול

ציפורני החתול, הידוע גם בשמו הספרדי "אונה דה גאטו", הוא צמח שהגיע אלינו מן הג'ונגלים הטרופיים של דרום ומרכז אמריקה, שם השתמשו בו אנשי השבטים הילידים כצמח מרפא זה מאות שנים. המחקרים המדעיים שנעשו לגבי תמציתו הוכיחו כי אכן יש ביכולתו לסייע בהפחתת לחץ דם [10], בהעלאת רמות ייצור כדוריות הדם הלבנות, הנלחמות בדלקות ובזיהומים [11], בשיכוך רמת הדלקתיות והכאבים בקרב חולי דלקת מפרקים ניוונית [12] ודלקת מפרקים שגרונית [13], ואף נמצא כי ביכולתו לשמש כטיפול טבעי לתסמונת התשישות הכרונית (CFS) [14]. 

מקורות:

[1] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3795865/

[2] https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0899900701007535

[3] https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0891584997000890

 [4] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18814211/

[5] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3016669/

[6] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18813412/

[7] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3253463/

[8] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11710709/

[9] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4277626/

[10] https://www.thieme-connect.com/products/ejournals/abstract/10.1055/s-2007-969846

 [11] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11515716/

[12] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17210508/

[13] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11515716/

[14] https://www.karger.com/Article/Pdf/339011

>> לסקירה מדעית על פרי האסאי מאת פרופ' קרסו – היועץ המדעי של חברת The123 – לחץ כאן <<

מי אתה פרי האסאי ?

האסאי הוא סוג של עץ דקל הגדל באזור האמזונס שבדרום אמריקה, שם הוא מצוי בתפוצה רחבה מאוד. פירותיו הקטנים והסגלגלים של הפרי הזה פופולאריים מאוד לקטיפה ולמאכל במדינות כמו ברזיל, קולומביה וונצואלה, אך כיום גם בשאר העולם, בעיקר מכיוון שהמחקר והמדע מצא כי האסאי גדוש בשפע אדיר של נוגדי חמצון [1]. על פי מדד ORAC (המקובל בעולם המדעי כמדד לתכולת נוגדי חמצון ברכיבים ביולוגיים) תכולת נוגדי החמצון בקליפת האסאי עומדת על 102,700 [1] – גבוהה פי כמה וכמה ממרבית פירות היער האחרים. על פי המחקר [2] צריכת מיצו של הפרי אף מסייעת להעלאת רמות נוגדי החמצון בגוף. נמצא כי לנוגדי החמצון שבאסאי ישנה היכולת לחדור אל תאי הגוף בצורתם המתפקדת המלאה [3], שם הם מסייעים במניעת התחמצנות התא והריסתו.

מלבד זאת, הוכח כי לצריכת תמצית האסאי מספר תועלות בריאותיות, וביכולתה לסייע בשורת מקרים:

1. הורדת מינוני הכולסטרול הרע (LDL) בדם ולהעלאת רמת הכולסטרול הטוב (HDL) [4].
2. טיפול במחלות לב שונות כדוגמת היפרטופיה לבבית, לייפת (פיברוזיס) ואי ספיקת לב [5] – זאת, בין השאר, מכיוון שהוכחה יכולתו בהרחבת כלי הדם בגוף [6].
3. הגנה מנזקים מוחיים שמקורם בהזדקנות [7], מניעת תהליכים דלקתיים ותהליכי התחמצנות בתאי המוח [8] ושיפור יכולות הזיכרון [9].
4. סיוע בדיאטה, מאחר ונמצא כי האסאי הוא מקור נהדר לסיבים תזונתיים דיאטטיים [10].
5. טיפול באסתמה ומחלות זיהומיות [11].

יתרונותיו של צמח הבבונג

לעומת האסאי, צמח הבבונג – הידוע יותר כקמומיל – מוכר באזורינו כבר זמן רב, מאחר והוא גדל כצמח בר כאן בישראל, ונחשב לתוספת מקובלת ונפוצה לתה. הבבונג גם ידוע כצמח בעל סגולות שהוכחו מדעית, כדוגמת השפעות אנטי אסטרוגניות המונעות דלדול עצם [12], יכולת לסייע בהורדות רמת הכולסטרול הרע, הטריגליצרידים והסוכר בדם [13], מניעת היווצרות אולקוס בקיבה [14], הגנה מפני קלקולי קיבה [15] ועוד.

שימו לב גם לעלי הזית 

את הזית וודאי אין מה להציג לכם – הוא מוכר כאחד הסמלים של ישראל. יחד עם זאת, כדאי שתדעו כי צריכת עליו של העץ ותמציתם הוכחה ככזו היכולה לתרום לצמצום רמות הכולסטרול בגוף [16] , להורדת לחץ הדם [17], לשיפור הפרשת האינסולין בתאי הגוף במקרה של סוכרת סוג 2 [18] ובהעלאת מינוני נוגדי החמצון בגוף בעלי התכונות נוגדות הדלקות והסרטן [19].

וויטמין D ותפקיד המפתח שהוא משחק בגוף

וויטמין D הוא רכיב חיוני לגוף, שנמצא כשמשחק תפקיד בהורדת הסיכון ללקות בטרשת נפוצה [20] ובמחלות לב שונות [21], בטיפול ביתר לחץ דם [22] ובזיהומים חמורים בדרכי הנשימה [23], בבלימת מחלות נגיפיות [24], ובטיפול בתסמיני דיכאון [25]. כמו כן נמצא במחקר כי אנשים שבדמם רמה נמוכה של ויטמין זה מצויים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות לב או מחלות כלי דם כאלו ואחרות [26], במיוחד כשישנן מחלות רקע כדוגמת סוכרת ויתר לחץ דם [27].

מקורות:

[1] http://www.orac-info-portal.de/download/ORAC_R2.pdf

[2] https://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/jf8016157

[3]https://www.researchgate.net/publication/6733923_Antioxidant_Capacity_and_Other_Bioactivities_of_the_Freeze-Dried_Amazonian_Palm_Berry_Euterpe_oleraceae_Mart_Acai

[4] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21569436/

[5] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25000822/

[6] https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1537189106005751

[7] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24985004/

[8] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22224493/

[9] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26618555/

[10] https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0963996910003194

[11] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3046208/

[12] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15537303/

[13] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25194428/

[14] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4177631/

[15] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24463157/

[16] https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/ptr.5445

[17] https://link.springer.com/article/10.1007/s00394-016-1188-y

[18] https://www.ffhdj.com/index.php/ffhd/article/view/114/237

[19] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4227229/

[20] https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/204651

[21] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2726624/

[22] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31389312/

[23] https://www.bmj.com/content/356/bmj.i6583?ijkey=6723348431cc5e0729c739a9454ef98f47c2a90e&keytype2=tf_ipsecsha

[24] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3308600/

[25] https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/j.1365-2796.2008.02008.x

[26] https://www.researchgate.net/publication/6204867_Vitamin_D_Deficiency

[27] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18090651/